|
|
מצב נורמלי של שמחה אינו גורם למחלה, נהפוך הוא, זה מצב נפשי מועיל לתפקודי האיברים הפנימיים. השמחה והאושר לפי ה simple question - מביא לשלוות הנפש ולהירגעות. זה מועיל לצ'י המגן והמזין, כך שיש לנו צ'י רגוע.. מצד שני נהוא אומר , כי הלב שולט בשמחה, השמחה משפיעה על הלב, הפחד הוא ההפך של השמחה.
|
מצב נורמלי של שמחה אינו גורם למחלה, נהפוך הוא, זה מצב נפשי מועיל לתפקודי האיברים הפנימיים. השמחה והאושר לפי ה simple question - מביא לשלוות הנפש ולהירגעות. זה מועיל לצ'י המגן והמזין, כך שיש לנו צ'י רגוע.. מצד שני נהוא אומר , כי הלב שולט בשמחה, השמחה משפיעה על הלב, הפחד הוא ההפך של השמחה.
"שמחה" כגורם למחלות היר שמחה , שגורמת להתרגשות חזקה מדיי, שעלולה להזיק ללב.זה קורה לאנשים, החיים במצב של סטימולציה נפשית ממושכת, אך מהנה, או התרגשות רבה וממושכת.
השתוקקות חזקה, שאינה בגבולות הנורמה, היא אספקט נוסף לשמחה על פי הרפואה הסינית, שמביאה לסטימולציה חזקה מדיי של ה- MIND.
השמחה במובן ההתרגשות והסטימולציה החזקה גורמת ללב מורחב, שמוביל לסמפטומים הקשורים ללב, כמו: פלפיטציות (קצב לא סדיר של פעימות הלב ), אינסומניה (נדודי שינה ),חוסר מנוחה, פטפטת, גמגום. באבחון לשון נראה כי קצה הלשון אדום.
התרגשות יתר עלולה לגרום למחלות גם כאשר היא פתאומית, למשל, כששומעים חדשות טובות במפתיע, או בהפתעת יום הולדת, או כשמפתיעים מישהו ומפגישים אותו עם אדם קרוב לו ששנים הוא לא ראה אותו. ויש עוד אינספור דוגמאות
במצב כזה "שמחה" הופכת להלם, שוק. במקרה כזה הלב מאט את קצבו, הדופק הופל לאיטי יותר, מוצף וריק – על פי הרפואה הסינית – ואז יש לעיתים כאב ראש חזק על מיגרנה, או צחוק פתאומי שמוביל להתקף לב.
על כן יש להיזהר מאוד כשמפתיעים אדם, ולהכין אותו מראש , גם אם זה גורע מאלמנט ההפתעה, על אפשרויות שונות של ריגושים. ככל שהגיל גבוה יותר, כך יש להיזהר יותר, ובייחוד עם חולי לב , כמובן. |
|
|
בחברה הישראלית דאגה היא אחד הגורמים העיקריים למחלות. בישראל יש בעיות בטחוניות, כלכליות וחברתיות עד שרק מעטים הם האנשים שאנם מודאגים בגלל דבר זה או אחר. מובן, כי גם אנשים חולים נוטים יותר לדאוג בגלל מצבם הבריאותי, או בגלל מצבים קטנים אחרים בחיים. הם דואגים יותר לדברים טרוויאליים, יומיומיים, ונוטים לעשות הכל במהירות ולהיות לחוצים בזמן. זה עלול לקרות גם מטחול חלש, לב חלש, ריאות חלשות , או שילוב של כולם יחד.
הדאגה גורמת לחסימה של צ'י, והיא משפיעה גם על הריאות וגם על הטחול. לפי הרפואה הסינית, כמובן.
הריאות: משום שכאשר מישהו מודאג ודואג , הוא באופן טבעי נושם נשימות רדודות.
הטחול: משום שאיבר זה אחראי על המחשבה ועל הרעיונות, לפי הראייה הסינית.
הדאגה היא ההפך מיצירת רעיונות. יש מקרים שהדאגה תשפיע אף על הכבד, כיוון שכל איבר משפיע גם על איבר אחר, כמו בשרשרת.
הדאגה , כשהיא משפיעה על הריאות, היא תגרום לחוסר נוחות בחזה, מעט קוצר נשימה, מתיחות בכתפיים, שיעול יבש ומראה פנים חיוור.
אם הדאגה משפיעה על הטחול זה עלול לגרום לחוסר תיאבון, חוסר נוחות בקיבה, מתיחות וכאב בבטן, עייפות ושוב מראה חיוור .
באנרגיה של הדאגה אפשר להשתמש לטובה דרך ריכוז וזיכרון. כשהטחול חזק ובריא אנו מסוגלים להתרכז ולהתמקד בחומר הנלמד או בעבודה. אותו סוג של אנרגיה מנטלית עלול להוביל למחשבה אובססיבית ולדאגה לגבי מאורעות מסויימים בחיינו, כשהדאגה שולטת בנו. |
|
|
שקיעה במחשבות, הרהורים, עצבות |
|
|
הרהורים די דומים במהותם לדאגה באפיים ובהשפעתם. הם כוללים מחשבות חוזרות על אירועים או אנשים מסויימים, נוסטלגיות, חשיבה על החיים במקום לחיות אותם. במקרים קיצוניים , שקיעה במחשבות כאלה מובילה למחשבות אובססיביות . במובן אחר שקיעה במחשבות כוללת גם עבודת יתר של המחשבה בעבודה או בלימודים. מחשבת יתר פוגעת בטחול , כמו הדאגה, וגורמת לחסימה של הצ'י. לכן היא תגרום לתסמינים דומים לאלה של הדאגה.
המצב הנפשי החיובי המקביל לשקיעה במחשבות הוא שקט, שלווה ומדיטציה, אותה אנרגיה נפשית , שמאפשרת לנו להיות מסוגלים למדט (למדט מלשון לעשות מדיטציה ).
|
|
יעל נופיר יהוידע
054-59-122-52
|
|
|
|
|
|
|
|
|