עישון- טיפוסים מעשנים
אנשים מעשנים בדרך כלל מאותתים משהו לסביבה שלהם. כל מעשן מאותת משהו אחר לסביבתו.
המעשן הפופולרי והידוע לכל הוא המעשן של " למראית עין" או בשפת הרחוב "שופוני אנש", הווה אומר, מעשן לשם "הדאווין", המעשן שאומר "אני חלק מהחבר'ה", "אני IN". בדרך כלל אלה בני הנוער, כך הם מתחילים לעשן, ואחר כך מתקשים להפסיק.
ילדים קטנים יותר מתחילים לעשן משום שהם רוצים "להיות גדולים", להוכיח את "בגרותם".כל הגדולים בבית ובסרטים מעשנים, גם אני גדול , לכן עלי לעשן כדי להוכיח שאני גדול.
הלחץ החברתי הוא גורם השפעה חזק ודומיננטי ביותר בכל הקשור בעישון. לכן בחירת הסביבה לילד ולנער היא חשובה ביותר.
ובכל זאת כשבאים המעשנים , כשהם כבר מבוגרים מספיק ומבינים כי עליהם להפסיק לעשן, וכבר עברו אי אלו אתגרים בחייהם, אזי אנו מוצאים סוגים שונים של טיפוסים על פי הרפואה הסינית.
יש את המעשן טיפוס "העץ". בדרך כלל הנשים מאופיינות כטיפוס העץ. טיפוס העץ מעשן בכל מקום ובתוך כל פעולה אחרת. הייתה לי מטופלת שעישנה בשירותים בזמן שעשתה "גדולים", לטענתה זה עזר לה ב"יציאות" שלה, ולולא העישון לא היו לה יציאות.טיפוס העץ יכול לעשן ברחוב כשהוא הולך, רץ, מדבר, כועס. אין לו את ה"הנאה" של הסיגריה שאחרי ארוחה טובה, אחרי התעלסות, אלא סתם כפעולה נוספת.
יש שיעשנו גם כשהם מרגישים טוב וגם כשהם עצבניים.
לעומתם יש את טיפוס ה"עץ – מים" . אלה אנשים פחות אימפולסיביים. כשהם באים לטיפול הם מתעניינים בשאלות: כמה זמן ייארך הטיפול? מה התזונה שאני צריך לשנות?
טיפוס ה"עץ- אש"- אין לו זמן לדבר, מתעצבן כשמסבירים לו על הטיפול, מתעצבן כשמדברים איתו. הוא מחפש "תכליתיות" "יאללה, טפלי בי וזהו !", זה הטיפוס גם שמשתעל הרבה יותר מהשאר ומכייח יותר מהשאר.
טיפוס אחר הוא טיפוס ה"אש" - המעשן מטיפוס זה נהנה מאוד מעצם העישון ! טיפוס זה אינו מעוניין להפסיק לעשן, הוא רק רוצה "להפסיק את כמות הסיגריות", בדרך אלה באים לטיפול משום שהחבר לוחץ עליהן, או "החברה רוצה שאפסיק לעשן (ואני בא לרצות אותה, כי אני "חבר טוב".) טיפוס האש נוטה לדבר מהר, הוא אינו רזה, אלא מלא, צוחק כל הזמן, חבר'מן, עצמאי,(עוסק בתכשיטים , זהב, יהלומים ?)
טיפוס "אדמה" – הוא טיפוס מושפע מהחבר'ה, מי לא מכיר את זה שמעשן רק עם החבר'ה, ללא "עמוד שדרה", ללא ביטחון עצמי, מעשן בשביל החבר'ה, למה?- כי כ...ו...ל...ם מעשנים !- לדעתו.
הטיפוס הזה סובל מאוד מליחה. הוא מעשן עם החבר'ה בישיבה.
בתוך הטיפוס הזה של ה"אדמה" יש את אלה שמעשנים כי הם "לא רוצים להשמין, לא רוצים לאכול". בדרך כלל אלה נשים , מעשנות אובססיביות, עם בעיות שיניים, אוכלות הרבה, "סחבקיות", וולגריות, עם תיאבון לחיים. הגברים המעשנים מהסוג הזה – יש להם תיאבון לחיים ולכל מי " דיכפין ייתי ויאכל" והמבין יבין.
לעומת כל שאר הטיפוסים טיפוס ה"מתכת" מעשן רק בסופי שבוע, בשבתות, בהפסקות בעבודה, "מתחשב" בסביבה, לא מעשן ליד אנשים לא מעשנים, יש לו טריטוריה משלו – שם הוא יעשן. אלו הם אנשים ביקורתיים מאוד, אין להם זמן לעסוק בעצמם, הם יעסקו רק באחרים. הם בעלי הרס עצמי, יש להם בדרך כלל עצירות. הם זקוקים לתקווה.
וטיפוס אחרון וחביב הוא טיפוס אלמנט ה"מים" . הטיפוס הזה הוא שמן ג'לי. כשהוא צוחק, בטנו רועדת. יש לו עור רך ולבן. הטיפוס הזה מעשן כדי לחשוב. הם עובדים הרבה עם הראש.
לסיכום, יש מספר רב של טיפוסים שמעשנים, כל הנ"ל הוא רק טיפה בים. יש עירוב של כל האלמנטים. כמעט ואין אלמנט "נקי" אחד באדם אחד. ולכל טיפוס יש את פורמולת הדיקור האישית אינדיבידואלית המתאימה לו. לא ניתן לטפל בכולם באותה דרך. כל אחד הוא עולם שלם בפני עצמו שעל המטפל להתייחס באותו רגע נתון לאותו טיפוס נתון הבא לפניו לקבל עזרה. וכאן המיומנות של כל מטפל ומטפל באה לידי ביטוי.
בהצלחה לכולם,
המאמר בא לסיומו,
בעזרת בורא עולם,
הכל יבוא על תיקונו.
יעל נופיר יהוידע
כל הזכויות שמורות.
ראה מאמר קשרי גופנפש